איך להמשיך ללכת למרות הכל?

בארבעת הימים האחרונים רז ואני השתתפנו בריטריט שנקרא INNER WALK

בעיקרון מדובר על סוג של מדיטציית הליכה

שבה הולכים 15 מטר

הלוך חזור

במשך 4 שעות

כן כן, קראתם.ן נכון

יש בזה מן השיגעון

אבל בתור אנשים שאוהבים לחקור את הגוף והתודעה

זו הייתה חוויה סופר מעניינת

אז החלטתי לחלוק כמה מהתובנות של הימים האלו

שמשום מה אני מרגישה שהן רלוונטיות גם לחיינו המטלטלים בארץ:

1. הפוקוס שלנו הוא המשאב הכי משמעותי שיש לנו

ביומיים הראשונים היה תקוע לי שיר בראש שפשוט לא עזב

הקצב שלו היה בתיאום מושלם עם הקצב של הצעדים שלי

הוא התנגן בלופים

וזה חירפן אותי

ניסיתי להשתיק אותו שוב ושוב

אבל הוא תמיד היה חוזר בכוח מבין המחשבות,

פעם אחת אפילו דמיינתי שזה תקליט ואני מנפצת אותו לרסיסים

אבל הוא פשוט הרכיב את עצמו מחדש וחזר לנגן

עד שהבנתי שזו מלחמת שווא

ובמקום לנסות להשתיק אותו

החלטתי פשוט להתרכז במשהו אחר

אז התרכזתי בנשימה

ונתתי לו פשוט להתנגן מאחורי הקלעים בלא מפריע

ולאט לאט הווליום ירד

כמו בוץ ששוקע במים

וסוף כל סוף נהיה שקט

2. יש לנו כוח אנרגטי חברתי חשוב

באיזשהו רגע של הליכה עלו בי דמעות

אז בכיתי והלכתי ובכיתי

וכל הסובבים אותי המשיכו ללכת ביחד איתי

בשקט

ולמרות שלא נאמרה אף מילה

אפילו לא מבט לכיווני

הרגשתי שכל מי שצועד לידי

ושומע את הבכי החרישי שלי

מחזיק אותי קצת בלב

וזה היה רגע של נחמה עמוקה

3. גם בשביל להרגיש פחד וגם בשביל להרגיש תקווה צריך להאמין במשהו שלא קיים

הפחד הוא תמיד של העתיד,

אנחנו מפחדים.ות מהלא נודע,

ממה שעלול לקרות

אבל כרגע לא קיים במציאות

פחד הוא האמונה שהשמיים לא יתבהרו,

שהסופה תהרוס הכל

התקווה היא הכוח להחזיק את אותה אי ידיעה

באמונה שיהיה טוב

איך אומרות..?

מי שמאמין לא מפחד

4. למרות הכאב נמשיך ללכת

יש רגעים שהכאב נהיה כמעט בלתי נסבל

כפות הרגליים שורפות, הברכיים כבדות והגב עייף,

המיינד מבקש לעצור, לפרוש וללכת הביתה

אבל יש איזה כוח פנימי שמושך קדימה

שמבקש להמשיך רק עוד כמה צעדים,

שיודע שחייב להיות לזה סוף טוב

הכוח הזה הוא מה שמניע אותנו להמשיך לקום

אחרי שנפלנו כל כך הרבה

הכוח הזה הוא החיים עצמם

5. אל תלכי לבדך

בשעות הקשות של החום והכאב,

כשהמיינד מלא בסיבות טובות מאוד ללמה כדאי להפסיק ללכת

הסתכלתי ימינה ושמאלה

וידעתי שאני לא צועדת לבד,

זו הייתה אחת הסיבות העיקריות לזה שהצלחתי להמשיך ללכת.