10 דברים שלמדתי על התמודדות עם כאב כאישה עם אנדומטריוזיס

לפני כמה שנים חזרתי מטיול ארוך בחו"ל אל אחת התקופות הקשות בחיי,

לראשונה, חוויתי כאבים פיזיים עוצמתיים מאוד באופן יומיומי, 

התקפי כאב משתקים שהופיעו משום מקום ותחושה חזקה שמשהו בגוף לא בסדר.

בין רגע החיים שלי השתנו, מאישה בריאה וחזקה הגעתי למצב שכמעט ולא יכולתי לתפקד.

מאז ועד היום אני במערכת יחסים עמוקה מאוד עם כאב, 

חוקרת אותו, כועסת עליו, משלימה איתו

כמו חברים טובים, אני והכאב, לומדים אחד את השניה.

ולמרות שהיום אני במקום אחר לגמרי ממה שהייתי אז, 

אני מתפקדת, מרגישה חזקה ורוב הזמן אפילו מעיזה להגיד שאני בריאה,

 אני מכירה את הקשר הזה טוב ומבינה שאין לדעת מה צופן העתיד.

אז אספתי פה כמה תובנות שתומכות בי מאוד 

ואולי יוכלו לתמוך בעוד א.נשים שמתמודדים.ות עם כאב, 

או במי שתומך באותם.ן א.נשים.

10 דברים שלמדתי על התמודדות עם כאב כאישה עם אנדומטריוזיס:

1. הכאב בד"כ פחות נורא כשאני יודעת שאין משהו אחר שאני אמורה לעשות עכשיו חוץ מלנוח.

2. לפעמים הפחד מהכאב ומההשפעה שלו על הדברים שתכננתי גרוע יותר ומשתק יותר מהכאב עצמו.

3. הרבה סוגי כאב (במיוחד כאלו שקשורים לרחם) מגיעים בגלים, ממש כמו צירים, ואחרי כל גל אני יכולה לנוח ולאזור כוחות לקראת הגל הבא.

4. כשעוצמת הכאב גוברת אני מפנה את תשומת ליבי לרגשות ובודקת מה חי בי עכשיו, הרבה פעמים יצופו דברים שביקשו הכרה.

5. לפעמים לקחת כדור (או שניים) ולהרפות זה הדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות עבורי.

6. כאישה שמתמודדת עם מחלה כרונית אני צריכה להזכיר לעצמי שוב ושוב בכל פעם שכואב- זו לא אשמתי.

7. הדבר הכי טוב שמישהו.י יכול.ה לעשות עבורי כשאני בכאב זה לשאול אותי מה אני צריכה כרגע במקום להניח הנחות על מה יכול לעזור לי.

8. ברגעים שהכאב מרגיש בלתי אפשרי אני מוצאת את עצמי מתנתקת מהמציאות אל ״עולם הכאב״, זה מן טריפ מוזר שעם הזמן גיליתי שהוא פתח לתובנות עמוקות מאוד.

9. לפעמים הכאב מלמד אותי דברים חשובים על מהות החיים ולפעמים פשוט כואב, ככה, בלי סיבה טובה.

10. כאב הוא חלק מהחיים, פעם הייתה לי ציפייה שיום יגיע ואהיה נטולת כאב לחלוטין, היום אני מבינה שהציפייה הזו מרחיקה אותי מריפוי אמיתי.

לסיום, יש בעיני הרבה מאוד קווים משיקים בין כאב פיזי לרגשי אז מזמינה להתבונן בסעיפים האלו בשני ההקשרים